אופטימיזציה לאתר אינטרנט היא חלק בלתי נפרד מכל תהליך SEO. כדי לעזור לכם לבצע את הפעולה הזו בדרך היעילה ביותר והמועילה ביותר, הכנו עבורכם מדריך פרקטי. בנוסף תמצאו כאן הסברים תיאורטיים לגבי המהות של האופטימיזציה ודגשים משמעותיים.
הבסיס של אופטימיזציה לאתר אינטרנט
הבסיס של On Site SEO היא שילוב מילות מפתח באופן מושכל. המטרה: לוודא שכל גולש וכל גולשת מבינים מיד עם הכניסה לאתר שהם הגיעו למקום הנכון עבורם – עמוד שמספק מענה לצורך שלהם. המונח הרלוונטי ביותר כדי לסמן V על המטרה הזו הוא “רלוונטיות” – מוזמנים להיעזר במדריך המפורט שהכנו בנושא זה.
בעידן של סיפוקים מידיים, חשוב להקנות לגולשים את הביטחון הנ”ל תוך שנייה לכל היותר. בהתאם מילת המפתח החשובה לנו ביותר – זו עם הכי הרבה חיפושים או זו שבשבילה בעצם יצרנו את העמוד – צריכה להופיע כבר בפסקה הראשונה, וליתר דיוק ב-100 המילים הראשונות. למעשה, כדאי שהיא תופיע מוקדם ככל האפשר, כמובן תוך שמירה על טקסט הגיוני וקריא.
איך להימנע מ-Over Optimization
לפעמים הרצון לבצע אופטימיזציה מוביל לאופטימיזציית יתר – Over Optimization – מצב שלא רק שלא מספק תועלת אלא גם גורם נזק. בפרט חשוב להימנע מהטעויות הבאות:
* תדירות גבוהה מדי של מילת המפתח הרלוונטית – מספר מופעים בודדים, בהתאם לאורך הטקסט, יעשו את העבודה. לעומת זאת עשרות הופעות של אותה מילת מפתח, עלולה לפגוע בדירוג של העמוד בגוגל וגם בחוויית הגלישה (למידע נוסף – גם נושא זה זכה להתייחסות מקיפה במדריך שלנו על רלוונטיות).
* דחיסת מילים – חשוב לפזר את מילת המפתח לאורך הטקסט ולא לשבץ את כל המופעים באותה פסקה או בסמיכות גבוהה מדי זה לזה.
* שימוש בביטוי המדויק בלבד – עוד המלצה בהקשר של הימנעות מאופטימיזציית יתר היא לשחק עם הטיות שונות של מילת המפתח, וכך להבטיח גיוון.
* שימוש מופרז בפונטים גדולים או הדגשות – הדרך הנכונה היא כותרות (H1, H2, H3 וכו’). כן אפשר להדגיש מילים אבל לאו דווקא את מילות המפתח אלא מתוך מחשבה על עזרה לגולשים לקבל תשובות לשאלות שלהם.
* אי התאמה לשפה – הכנסת מילות מפתח באופן מאולץ מהווה גם היא טעות.
איפה חשוב להשתמש במילת המפתח הרלוונטית?
מקום אחד שבו כן חשוב להשתמש במילת המפתח הוא הכותרת ה ראשית (H1 – אגב, מבחינת גוגל אפשרי גם מצב שבו יש יותר מכותרת ראשית אחת בעמוד, אבל מבחינה לוגית כדאי להגדיר רק H1 אחד, כך שתהיה היררכיה ברורה בעמוד. מאותה סיבה רצוי לוודא שאם יש H3 יש גם H2 מעליה). המיקום האופטימלי של מילת המפתח בכותרת הוא קרוב ככל האפשר לתחילת השורה.
בכותרות המשנה – H2, H3 וכו’ – אפשר להשתמש במילות המפתח האחרות מתוך המקבץ (לא זו הראשית של העמוד). גם בטקסט עצמו כדאי לשבץ – באופן טבעי! – מילות מפתח נוספות שעלו בקלסטריזציה (יש לנו מדריך מפורט גם לגבי קלסטריזציה).
יצירת url ידידותי
מרכיב נוסף של אופטימיזציית אתרי אינטרנט הוא יצירת url-ים ידידותייים לגולשים. ההמלצה שלנו היא להשתמש בכתובות באנגלית, אם כי יש מקדמי אתרים שכן כותבים url-ים בעברית ובמקרה כזה הכתובת של העמוד היא הדומיין ואז מילת המפתח.
כשמשתמשים ב-url באנגלית, אופציה אחת היא להשתמש בתרגום לאנגלית של מילת המפתח הרלוונטית, ואופציה שנייה היא לכתוב את המילה העברית אבל באותיות אנגליות (למשל, mashkanta). בכל מקרה מומלץ להימנע מכתובות ארוכות מדי, וגם סימני קריאה, סימני שאלה אחוזים וכו’ עלולים לפגוע באופטימיזציה – המטרה היא url ברור, כלומר כזה שכבר מהרגע הראשון ברור מהי כתובת העמוד ובהתאם מהו התוכן שלו. במצב כזה הגולשים יודעים בדיוק מה מצפה להם והסיכוי שילחצו על הלינק מדף תוצאות החיפוש בגוגל גבוה יותר.
הגדרת תגיות מטא
המרכיב הבא של On Site SEO הוא הגדרת תגיות המטא – המטא טייטל (Meta Title) והמטא דסקריפשן (Meta Description).
המטא טייטל היא הכותרת של העמוד כפי שמופיעה בדף תוצאות החיפוש בגוגל. המטא דסקריפשן היא התיאור שמתחת לכותרת. ה-Title וה-Description ביחד עם הקישור עצמו לעמוד באתר נקראים סניפט. הטייטל צריך לכלול את מילת המפתח הרלוונטית לעמוד, רצוי כמה שיותר בהתחלה. בנוסף הכותרת צריכה להיות מעניינת ומזמינה להיכנס לאתר, וגם אמינה (הבטחה שלא תתממש אולי תמשוך גולשים רבים לאתר אבל הם יצאו ממנו במהירות ומאוכזבים). גם הרלוונטיות של ה-Title לתוכן העמוד חשובה מאוד.
איך להגדיל את הסיכוי שהגולשים ילחצו על הטייטל וייכנסו לאתר?
א. מספרים, סוגריים ואימוג’ים מושכים את העין ומגדילים את הסיכוי ללחיצה על הקישור.
ב. מילים מנחות – למשל “מבצע”, “הנחה” וכו’ (בתנאי כאמור שההבטחה גם תתממש!)
ג. בידול – כדאי לבדוק מהם הטייטלים של האתרים שמדורגים ראשונים בדף תוצאות החיפוש של מילת המפתח הרלוונטית – ולנסות לבדל מהם את הטייטל של העמוד שלכם.
כל אלה יעלו את ה-CTR (שיעור הגולשים שלוחצים על הקישור מתוך כל אלה שנחשפו אליו). CTR גבוה משפר את הדירוג של העמוד בגוגל, וכמובן בא לידי ביטוי בנפח תנועה משמעותי, ולכן כדאי להתאמץ כדי להעלות אותו.
לגבי הדסקריפשן, בעבר גוגל הייתה מושכת אותו מהאתר. היום ברוב המקרים התיאור שיופיע בדף תוצאות החיפוש הוא זה שאנחנו בוחרים באמצעות תגית ה-Meta Description. בסרטון הבא ג’ון מולר מגוגל מפרט עוד לגבי התיאור: https://www.youtube.com/watch?v=HtSzi2MUegs
איך יוצרים תגיות מטא?
בחירת ה-Title וה-Description מתבצעת באמצעות תוסף Yoast. ניתן להגדיר חוקים – למשל שה-Title יהיה תמיד הכותרת של העמוד כפי שהיא מופיעה באתר, ואז מקף ושם האתר (למשל “ייעוץ משכנתאות – אלפא משכנתאות”). אפשר גם לכתוב באופן עצמאי את הטייטלים וגם את הדסקריפשנים.
תוסף Yoast מסמל באמצעות קו ירוק את כמות התווים המותרת לכותרת ולתיאור – מומלץ לנסח טייטלים ודסקריפשנים שימלאו את הקו הירוק עד הסוף, או קרוב ככל האפשר לסוף (כלומר לנצל כמה שיותר מתוך מגבלת התווים).
שימוש בסכמות – Rich Snippets
סכמות הן דרך יעילה מאוד להגדיל את שטח ה-Snippet ובהתאם להופיע בצורה בולטת יותר בדף תוצאות החיפוש. דוגמה לסכמה היא FAQ, כלומר שאלות ותשובות (קצרות). עוד סכמה נפוצה היא דירוג (ובמקרה כזה, אם הדירוג גבוה, תועלת נוספת היא הרושם החיובי שנוצר אצל הגולשים כשהם רואים למשל 5 כוכבים).
עוד דוגמאות לסכמות שמייצרות Rich Snippets הן מחירים (שאותם גוגל מושך מהאתר, כשהאופציה הזו רלוונטית), SiteLinks, וידאו / תמונה (שבאופן טבעי מושכים את העין) ועוד. בקרוב נעלה מדריך מפורט בנושא הסכמות.
טיוב תגיות Alt לתמונות
לכל תמונה שיש באתר חשוב להוסיף תגית Alt – תגית שמתארת את מה שמופיע בתמונה. התגית הזו עוזרת לאנשים בעלי מגבלות ראייה, מפני שאפליקציות הקראה ייעודיות מקריאות להם את התיאור של התמונה. בנוסף תגיות Alt תורמות לקידום בגוגל תמונות ולכן עשויות להגדיל את נפח התנועה לאתר (יהיה לנו גם מדריך לגבי קידום ספציפי זה).
כדי ליצור תגית Alt טובה באתר וורדפרס נכנסים לעמוד הרלוונטי, לוחצים על התמונה ואז על עריכה. השדה העליון נקרא “טקסט אלטרנטיבי” ובו ממלאים את המהות של התמונה. כמו כן כדאי לבחור גם Title עם משמעות (בחלק התחתון של עמוד העריכה של התמונה), ועוד מקום שבו אפשר, וכדאי, לבחור טקסט שכולל מילת מפתח רלוונטית הוא השם של קובץ התמונה. מתן שם כזה לקובץ עוזר לגוגל להבין אותה ואת הרלוונטיות שלה לעמוד.
FAVICON
ה-FAVICON הוא הלוגו שמופיע ליד כתובת האתר בדפדפן. זוהי עוד דרך למתג את האתר ולזהות אותו עם סמל מסוים, צבע ספציפי וכו’. בנוסף גם גוגל מתרשם לטובה כשיש פביקון.
כדי לבחור FAVICON נכנסים ל”עיצוב”, ואז ל”התאמה אישית” ושם בוחרים ב”פרטי אתר”. בשלב זה נפתחת חלונית שמאפשרת להגדיר את שם האתר (כפי שיופיע בדפדפן) ואת תיאור האתר. עוד פעולה שאפשרית בשלב זה היא הוספת תמונה – וזהו הפביקון.
תגיות פגינציה (Rel=next/prev)
תגיות פגינציה רלוונטיות בעיקר לאתרי מסחר. למשל, כשכל המוצרים בקטגוריה מסוימת מחולקים למספר דפים, ורוצים לאפשר לגולשים לעבור לעמוד הבא או לחזור לעמוד הקודם, בקלות ובלחיצת כפתור אחת. מצב נוסף שבו ייעשה שימוש ב-next/prev הוא כשיש בלוג עם הרבה מאוד מאמרים והם מחולקים למספר עמודים.
במקרים כאלה יש צורך גם בקנוניקל – זוהי הדרך ליידע את גוגל מיהו העמוד ה”חשוב” מבין מספר עמודים דומים. בדרך כלל בוורדפרס הקנוניקל יוגדר באופן אוטומטי בלי שנצטרך לטרוח, ובכל מקרה בקרוב נעלה מדריך לנושא זה.
https://developers.google.com/search/blog/2011/09/pagination-with-relnext-and-relprev
הקטנת שיעור העזיבה Bounce Rate
עוד נתון חשוב הוא שיעור העזיבה – Bounce Rate. גוגל מגדירה כ”נוטשים” את הגולשים שנכנסו לאתר ויצאו ממנו בלי לעבוד ללפחות עוד עמוד אחד באתר (מעבר לזה שהם נכנסו אליו). מספר הנוטשים מתוך סך המבקרים באתר הוא שיעור העזיבה, וככל שהוא נמוך יותר כך הציון של האתר בגוגל יהיה גבוה יותר.
איך מקטינים את שיעור העזיבה? יש כמה וכמה דרכים ובהן קישורים פנימיים, תפריט, הפניה לכתבות משלימות או למאמרים דומים, Upsell, פגינציה ועוד (בקרוב ניצור מדריך לנושא ספציפי זה).
מעבר בין עמודים מגדיל גם את זמן השהות הכולל באתר. תוכן איכותי משפר גם את הוא את הנתון החשוב הזה. לעומת זאת, האמונה שלפיה סרטוני וידאו גורמים לגולשים להישאר יותר זמן באתר נבדקה פעמים רבות – ואינה נכונה. אנשים צופים בסרטונים רק כשזו המטרה שלהם מלכתחילה, ולא ילחצו Play באופן אוטומטי.
מרכיבים נוספים של On Site SEO
* היררכיה – הכוונה היא לקביעת סדרי עדיפויות בין עמודים והגדרת עמודים כחשובים יותר וחשובים פחות, וכמובן יידוע גוגל לגבי ההיררכיה (תוכלו להעמיק בנושא זה במדריך המפורט שלנו).
* פירורי לחם – הנתיב שמוביל לעמוד מסוים באתר (למשל: “מכשירי חשמל למטבח > מקררים > מקררים 4 דלתות”. פירורי לחם מופיעים בחלק העליון של העמוד, לרוב מתחת לכותרת, ועוזרים לגולשים להבין איפה הם נמצאים וגם לחזור אחורה בקלות ובמהירות (גם לגבי פירורי לחם יש לנו מדריך פרקטי).
* קישורים פנימיים – לינקים בין עמודים שונים באתר עוזרים לייצר היררכיה נכונה, עוזרים לגולשים לנווט נכון, תורמים כוח לעמודים חלשים וכאמור מסייעים להפחית את שיעור הנטישה (יש לנו מדריך מועיל גם בנושא הקישורים הפנימיים).
* טקסטים ידידותיים לגולשים – על בסיס פסקאות קצרות, שורות קצרות, פונט מתאים (מומלץ לבחור פונטים דומים לאלה שבהם משתמשים אתרי חדשות כמו וואלה וכו’) ושבירת טקסטים ארוכים עם תמונות, אינפוגרפיקה וכו’. ניתן להיעזר ב-Search Console כדי לקבל מידע על עמודים שבהם חוויית המשתמש לא מיטבית (כולל במובייל).
* עדכון שוטף של מפת האתר – מפת האתר כולל את כל העמודים ועוזרת לגוגל להבין אותו. מדריך תיאורטי ומעשי שהכנו יעזור לכם להבין טוב יותר את חשיבות המפה ואיך בונים אותה בקלות.
* הוספת שם המחבר של התוכן והתאריך שבו נכתב התוכן – פעולה שמתבצעת בקלות בוורדפרס (וגם בפלטפורמות אחרות).
* אבטחת האתר https – גולשים רבים לא נכנסים לאתרים שרמת האבטחה שלהם נמוכה, ולכן החשיבות של ה-https. כדי לסמן V על הסעיף הזה נדרשת קניית תעודת SSL. ניתן להיעזר בשירות הלקוחות של פתרון האחסון של האתר.
* תוכן עשיר – יש מדריך מפורט בנושא תוכן. באופן עקרוני הדגשים העיקריים הם רלוונטיות, ריענון האתר בקצב נאות, ייחודיות (לא להעתיק תכנים!) והתאמה לכוונות הגולש (כלומר, מענה מוצלח לצורך שהוביל אותו לאתר). כמו כן מומלץ לא להסתפק בטקסטים אלא להוסיף לאתר גם וידאו, אינפוגרפיקות, מצגות, מחשבונים, סימולציות (למשל באתר של רכבי יוקרה לאפשר הדמיה של הרכב כולל אפשרות לשחק עם רכיבים שונים), פורומים, קהילות וכל דבר רלוונטי אחר.
* שימוש בצ’אט בוט ותוסף וואטסאפ – אמצעים שמגדילים את יחס ההמרה. ישנם פלאגינים ייעודיים למטרות אלה.
* שיפור זמני הטעינה של האתר – מומלץ להתקין פלאגין בשם Lazyload. תוסף זה מוודא שרק הדברים שנמצאים על המסך ייטענו, וכך זמן הטעינה מתקצר. גם תוסף Cache משפר את הנתון החשוב הזה. המרת תמונה לפורמט webp (גם כן באמצעות פלאגין ייעודי) היא עוד דרך לקצר את זמן טעינת האתר. בפרט מומלץ לעשות זאת לתמונות ששוקלות מעל ל-100KB.
* טיפול בקישורים שבורים – באמצעות ה-Google Search Console וגם דרך ScreamingFrog אפשר למצוא את כל הנתיבים שמובילים לשגיאה 404 (מצב שבו יש קישור, פנימי או חיצוני, לעמוד לא קיים – או עמוד שאף פעם לא היה קיים או עמוד שהיה קיים ונמחק, אבל הקישור אליו נשאר). את דרכי הטיפול האפשריות – הפיכה ל-410, הפניה 301, החזרת העמוד ועוד – אפשר למצוא במדריך בנושא 404.
* הפניה 301 – גם בנושא הפניה 301 יש לנו מדריך מעשי מפורט, ומוזמנים להיעזר בו.
* בחירת שם מתחם (דומיין) רלוונטי – שם שיהיה מזוהה עם המותג וגם מבדל אתכם מהמתחרים. חשוב לוודא שהשם המבוקש לא מזוהה עם אתר אחר ושאין עליו זכויות יוצרים. מדריך על קניית דומיינים יועלה בקרוב.
* הסרת תוכן דל/רזה מהאתר – עמודים עם מעט טקסט, בלי תמונות ובאופן כללי כאלה שלא מספקים ערך אמיתי לגולשים. פתרון הוא לא לאנדקס את העמוד (באמצעות No Index), פתרון שני הוא עיבוי התוכן ועוד אופציה היא פשוט למחוק את העמוד. כדי לדעת מהם העמודים שמחייבים התייחסות נכנסים ל-ScreamingFrog, שם בוחרים ב-Internal, וממיינים את כל הדפים באתר לפי מספר המילים. עמודים עם פחות מ-250 עמודים הם קרוב לוודאי כאלה בעלי תוכן דל מדי. גם ב-Google Search Console יש רשימה שנקראת “הדף נסרק אך לא נכלל” שכוללת למעשה את העמודים הרזים (ועוד רשימה שנקראת “נסרק – לא נכלל כרגע”. גם עליה כדאי לעבור ולתקן את העמודים שמופיעים בה).
* טיוב תקציב הזחילה – בתוך ה-Search Console נכנסים ל”הגדרות” ושם יש אופציה “סטטיסטיקת סריקה” ואז “פתיחת דוח”. הדוח שמתקבל מציג את כמות הסריקות שביצע הרובוט של גוגל על פני תקופה מסוימת. אם הייתה בעיה כלשהי, הדוח יציג אותה.
* זיהוי רכיבים מיותרים בתוצאות החיפוש – איתור עמודים שלא צריכים להיות באינדקס, והוצאתם.
* חיבור לרשתות חברתיות – טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, יוטיוב וכו’.
* תקינות הקוד – המרכיב האחרון של אופטימיזציית אתר אינטרנט הוא בדיקה של תקינות הקוד: כשבונים אתר עם וורדפרס, וויקס, שופיפיי וכו’, קרוב לוודאי שהקוד יהיה תקין (ובמיוחד אם משתמשים בתבניות פופולריות). במקרים אחרים בדיקת התקינות מתבצעת ע”י מתכנת שעובר על כל הקוד ומוודא שאין בו פגמים שיפגעו ביכולת של גוגל לסרוק את האתר. המלצה נוספת בהקשר זה היא להמעיט ככל האפשר את השימוש בסקריפטים ובג’אווה סקריפט וגם בפלאגינים, ובמקומם להשתמש ב-HTML וב-CSS. תבניות שנטענות מהר תורמות לאופטימיזציה ולכן כדאי לשלם עבור תבניות PRO.
מלאו פרטים בטופס וקבלו ייעוץ ראשוני ללא עלות.
